מידע נוסף

אחד התבלינים הדומיננטיים ביותר במטבח. יש האומרים שמקורו של הכמון הוא באזור פקיסטן, אך תפוצתו הטבעית היא באזור מזרח הים התיכון ועד מזרח הודו.

את הכמות מפיקים מפירות הצמח, ועוד מתקופת התנ"ך, הבינו אבותינו את סגולות הכמון, והונהג להעלותו לכהנים, ואף בתקופת רומא העתיקה נהגו החיילים לקחת עמם לקרב לחם העשוי מכמון שהכינו נשותיהם לחיזוק הגוף.

הכמון ידוע כמרפא מחלות עיכול, מקל על הצטננות ובתרבות הפרסית אף נחשב הכמון כמרפא כאבי שיניים. צריכת הכמון חשובה מאוד לחיזוק המערכת החיסונית, ומומלץ לצרוך אותו יחד עם שמן זית המסייע בספיגת מינרלים.

במחקרים מדעיים, הוכח הכמון כאנטיבקטריאלי המחזק את גוף האדם כנגד מגוון לא מבוטל של חיידקים.

יש הנוהגים לשתות תה מחליטת כמון (בעיקר נשים בהריון לזירוז צירי הלידה וליולדות לעידוד ייצור החלב), בנוסף לכך הכמון משמש לתיבול מאכלים שונים כמו פול, תורמוס, חומוס וקטניות שונות ואף בבישול בשר.